קליטה למרחקים ארוכים- כך תשלבו בהצלחה עובדים חדשים

לאחרונה פנו אלינו כמה עובדים שנמצאים ממש בתחילת דרכם בחברות שונות. הם שיתפו שהם מרגישים לחץ גדול שמא לא יצליחו מבחינה מקצועית, או שלא ישתלבו היטב מבחינה חברתית בחברה החדשה, וביקשו יעוץ בנוגע לספקות שהתעוררו בהם באשר לשאלה האם הגיעו למקום שנכון עבורם.

אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני העובד החדש קשור בביסוס הרגשת ביטחון ושייכות. הוא מגיע עם שלל שאלות מטרידות: האם זה המקום הנכון עבורי? האם אוכל להתפתח ולבטא את היכולות שלי כאן? האם אוכל להרגיש שאני חלק ממשהו גדול ומשמעותי? האם אוכל לשאוב סיפוק מהעשייה, או להפיק הנאה מהמפגש עם חברי לעבודה?

אלה שאלות מורכבות, והתשובות עליהן לעולם אינן קונקרטיות או מיידיות. הימים הראשונים במקום חדש מתאפיינים בשפע של אינפורמציה חדשה שיש לקלוט ולעבד, כל אחד אוסף לעצמו "רמזים", רגעים קטנים וגדולים, חוויות והרגשות שבסופו של דבר מפוענחות לכדי תמונה כוללת. כמובן שאנשים נבדלים במידת הרגישות שלהם לסביבה ובחשיבות שהם מייחסים למאפיינים השונים, אבל יש כמה גורמים שנוטים להיות אוניברסליים ועליהם יש לתת את הדעת.

כיצד נוכל כמנהלים לעזור לעובדים בשלבי הקליטה הראשונים?

  • עמימות, באופן כללי, מקשה על השתלבות נינוחה. תהליך קליטה שכולל אוריינטציה מפורטת ככל האפשר, יכול לספק הרגעה משמעותית ולהוריד את רמת החרדה, הן ברמה הפורמלית (למי פונים בענייני שכר? מי מספק הדרכה מקצועית?) והן ברמה הבלתי פורמלית (מתי יוצאים לארוחת צהריים ואיפה כדאי לחנות בבוקר).
  • רצוי להצמיד עובד חדש לעובד ותיק שישמש עבורו מעין חונך או מנטור. כדאי לבחור בעובד ותיק שמכיר את המערכת אך אינו מעל לעובד החדש בהיררכיה הארגונית, מישהו שתתאפשר איתו תקשורת פתוחה יותר וזהירה פחות. המנטורינג יהיה יותר ברמה הארגונית/חברתית והלא פורמלית ולא בהקשר המקצועי גרידא.
  • חשוב שהמנהל הישיר יקדיש תשומת לב ניהולית רבה יותר לעובד החדש ויקיים איתו פגישות עבודה תכופות, להבדיל מ "לזרוק למים" ולצפות מהעובד להבין לבד מה מצופה ממנו.
    מומלץ לעשות שימוש מכוון באותן פגישות עבודה גם לצורך היכרות ו"בדיקת דופק", ולאו דווקא רק במישור המקצועי. שאלות כמו איך אתה מרגיש כאן בינתיים, האם יש משהו שמטריד אותך, האם אתה מרגיש בנוח לפנות/לשאול/לבקש, איך ההרגשה עם החבר'ה במשרד וכן הלאה. לא תמיד עובד חדש ירגיש בנוח לדבר מיד ובכנות על קשיים או ספקות, אבל גילוי העניין מצדכם ישפר את ההרגשה ויאותת לעובד באופן ברור שיש עם מי לדבר, גם אם בינתיים הוא בוחר שלא לעשות בכם שימוש במובן הזה.
  • התייחסות לעבר ולעתיד, יכולה להקל על הרגשת הזרות ולספק מפת דרכים שעושה סדר בבלגן. ספרו לעובד החדש על ההיסטוריה של הארגון, איך דברים נעשו פעם ואיך הם היום, מי במשרד ותיק מאד ומי הגיע רק בחודש שעבר, מה התכניות לעתיד ברמת הצוות או החברה, איזה שינויים נעשו בהרגלי העבודה בשנתיים האחרונות. כל "השלמת פערים" מסוג זה מאפשרת לעובד להבין יותר את מה שמתרחש מסביב ותעזור לו להתמקם כחלק מהארגון ולא כאורח ארעי.

    השילוב של עבודה מרחוק, בצורה מלאה או היברידית, אף היא מוסיפה למורכבות הקליטה ולכן חשוב לתת אפילו תשומת לב רבה יותר לתקשורת השוטפת עם העובד החדש, גם בהיבטים המקצועיים וגם בהיבטים האישיים. כדאי לוודא שיש זמנים מוגדרים מראש שבהם מתחברים לשיחות עם מצלמות פתוחות, כמו גם לדאוג לשתף בצורה יזומה את העובד החדש בפגישות הצוות ולתת מקום לשיחות שחורגות מהנושאים המקצועיים גרידא.

    לסיכום,
    כמנהלים יש לכם כוח רב להפוך את הימים הראשונים של העובד החדש לנינוחים יותר ומלחיצים פחות. ברמה המיידית זה יאפשר לעובד החדש למידה מהירה יותר עם פחות זמן הסתגלות ופחות עיסוק בספקות שמסיחים את הדעת מהעיקר. בטווח הארוך גישה כזו תורמת ליצירת חוויה של שייכות לקבוצה, ערך בעשיה ומחויבות לארגון, וכך תזכו בעובדים מסורים שרואים את עתידם בחברה.

    ואם משהו מסתבך, אנחנו כאן.
    עדה וצוות "מצבים".

תגובות לכתבה
+ הוסף תגובה

הוספת תגובה חדשה

רוצה להצטרף לשיח?

אשמח לקבל את תגובתך!

Comments are closed.