כל אלו הן דוגמאות לסממנים שאמורים להדליק לנו "נורה אדומה" ולאותת לנו כי העובד סובל משחיקה בצל הטראומה, וזקוק לסיוע.

אז איך מתמודדים עם מציאות של חוסר ודאות?

חשוב להבין שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. כל עובד מגיב אחרת למצב, וקצב ההתמודדות הוא מטבעו, שונה מאדם לאדם. התפקיד שלנו כמנהלים הוא לזהות את הצרכים האישיים של כל עובד בארגון, ולספק מענה פרטני המותאם לנסיבות. עם זאת, ישנם מספר קווים מנחים שיכולים לסייע:

1. יצירת מרחב בטוח: מקום העבודה צריך להיות עוגן של יציבות ונורמליות עבור העובד.
   לכן חשוב לשמור על שגרת העבודה ומסגרת ברורה שיספקו תחושת ביטחון, אך חשוב לשלב בהן גם גמישות והתחשבות בצרכים האישיים.
2. לגיטימציה ל"מילוי מצברים": חשוב שנעודד את העובדים למצוא את הערוצים שבהם יוכלו להיטען מחדש באנרגיה – בין אם במסגרת פעילות גופנית, תחביב אישי, או זמן איכות עם המשפחה. חשוב להדגיש שאין בכך שום פסול, להיפך – זה חיוני להמשך תפקוד תקין בעבודה ובכלל.
3. הקשבה פעילה: נקפיד לקיים שיחות אישיות קבועות עם העובדים. לא כל שיחה צריכה להיות על המצב הביטחוני – לפעמים דווקא שיחה על נושאים שגרתיים משמשת כהסחת דעת מבורכת.
4. מציאת נקודת האיזון: במקביל לשימור שגרת עבודה פרודוקטיבית ודרבון העובדים לעמידה ביעדים, נדאג גם להיות קשובים למצבים בהם מתעורר הצורך במתן הקלות זמניות לעובד, או בביצוע התאמות מסוימות בדרישות התפקיד, בהתאם לאילוצים ולקשיים שהעובד חווה.
5. זיהוי מצבי קיצון: במקרים של קושי משמעותי שאינו חולף, או כאשר ניכרת הידרדרות במצב הרגשי של העובד, חשוב להפנותו לעזרה מקצועית, ולא נהסס להתייעץ עם אנשי מקצוע מתחום הטיפול הרגשי בעצמנו, כמנהלים.

חשוב לזכור: 

מקום העבודה הוא לא רק מקור פרנסה – הוא גם מספק מסגרת, תחושת שייכות ומשמעות. בתקופה זו של חוסר ודאות, היכולת שלנו לספק סביבת עבודה תומכת ומכילה לעובדים, תוך שמירה על גבולות ושגרה בריאה, היא קריטית להתמודדות המשותפת שלנו עם האתגרים הנקרים לפתחנו ואלו שעוד לפנינו.

צוות "מצבים" כאן עבורכם בכל סוגיה הנוגעת לבניית חוסן ארגוני והתמודדות בתקופות משבר – אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה או צורך.