"שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום".
כל שינוי משמעותי מסמן התחלה חדשה: שינוי הוא סיומו של הישן והתחלתו של החדש. את החלק הזה, של ההתחלה, אנחנו נוטים לשכוח. שינויים תמיד מקפלים בחובם אי וודאות, שגורמת לנו להתאבל על אובדנו של המוכר והידוע ולזנוח את העובדה הפשוטה שמשהו חדש יגיע במקומו, והחדש הזה, המפחיד הזה, יכול להיות "יפה ושונה" אם רק נאמץ אותו אל ליבנו ונעזור לו לצמוח בכיוון הנכון.
אם נסתכל במבט-על נגלה שבעצם הרבה מהשינויים הם התחדשות חוזרת ונשנית, כזו שמוכרת לנו היטב. תחלופה של עובדים, שינוי בהגדרת התפקיד, מעבר בין תפקידים, מדיניות חדשה וגם מעבר בין ארגונים- את כל אלה כבר עשינו בעבר, ורבים הסיכויים שנעשה אותם שוב בעתיד. כל אחד מאלה עשוי להרגיש בהתחלה כמו סכנה, במיוחד אם לא בחרנו בו, אבל הוא גם פוטנציאל.
איך מגשימים פוטנציאל?
חלק מהקושי קשור בכך שכאמור, פוטנציאל הוא עניין שדורש השקעה, ולמי יש פניות להשקעה נוספת כשהכל ממילא כל כך תובעני ומעייף. העומס, והפקקים, ויוקר המחיה, והמתחים והאיומים מבית ומחוץ, והחום והלחות … באמת שצריך מאמץ רב רק כדי להחזיק את הראש מעל המים. מי בכלל רוצה עכשיו להתמודד עם אתגרים נוספים? אבל שינוי והתחדשות הם גם זריקת אנרגיה. אם נרתום אותם לטובתנו הם יכולים להטעין אותנו באופטימיות ובהתלהבות שמופיעים ברגע שאופקים חדשים נפתחים. כל שינוי כזה הוא הזדמנות. תמיד ייתכן שבפתח השנה הבאה נביט אחורה על אותה התחלה מפחידה ונגיד: איזה מזל, והאפשרות הזו תלויה במידה רבה בנו.
או במילים אחרות: כל שינוי הוא הזרע של המוכר הבא. בטבע צמחים תמיד צומחים לכיוון האור- היו אתם האור שמכוון את הצמיחה.
בברכת שנה טובה ויפה, שונה ומוכרת.
עדה וצוות "מצבים"
