לאחר שנה קשה של טלטלות ושינויים, נדמה שאפשר לראות באופק (גם אם ייקח עוד קצת זמן) את הסוף. הרגע בו נשאיר את שגרת הקורונה מאחורינו הולך ומתקרב, ומביא עמו הקלה גדולה- אך גם את הצורך לסגל לעצמנו הרגלים ישנים-חדשים. אחד השינויים הגדולים הצפויים לנו, בשדה העבודה ובכלל, הינו היציאה מהבתים ומהטרנינג וחזרה לשגרה של מפגשים בין אישיים שוטפים במרחב פיזי משותף. כמו בכל שינוי משמעותי, גם כאן תידרש הסתגלות לאורך תקופת מעבר בה ודאי נגלה שמה שפעם היה מובן מאליו לובש צורה חדשה.
בצד ההקלה הכללית, יהיו כאלה שעבורם דווקא החזרה לשגרה תהיה בגדר אתגר. המופנמים, הביישנים, אלה שחשים בנוח מאחורי המחשב אך הופכים חרדים ונבוכים בסיטואציות חברתיות פשוטות- בארוחת צהרים משותפת, בסמול טוק ליד פינת הקפה- לאלה צפויה התמודדות של יציאה מאזור הנוחות וכניסה מחודשת להתמודדות יום יומית מלחיצה ומאתגרת. גם אלו מאיתנו ששמחים לחזור לשגרה המבורכת עשויים להיתקל בקשיי התאקלמות או בחוויה של אובדן: אובדן של פינת העבודה הנוחה בבית, של סביבה נשלטת יותר, של החופש לווסת את הטמפרטורה או את רמת הרעש, של זמן יקר עם הילדים, של גמישות בניהול הזמן, או השחרור מפקקים וחיפוש חניה. סביר שישנם עובדים שהאיכויות שלהם התגלו דווקא בחודשים האחרונים. אולי עובד שמתקשה לדבר סביב שולחן הישיבות התגלה כרהוט ומשכנע בתקשורת כתובה; אולי זו שדעתה מוסחת בקלות מרעשים הגדילה משמעותית את התפוקה שלה כשעבדה מהבית ועוד.
בתקופה הקרובה עומד בפניכם אתגר לא מבוטל: להתאים ציפיות ודרישות לתנאים החדשים, למצוא דרך לשמר משאבים וכוחות חיוביים שבלטו במהלך המשבר, ולעזור לעובדים לחזור לחיי היום-יום במשרד במהירות וללא תקלות. להלן כמה מחשבות שיכולות לסייע:
- התייחסו לחזרה לשגרה כאל התחלה מחודשת. חישבו- מה הייתם עושים לו הייתם חוזרים לעבודה עם צוות חדש לחלוטין? איך הייתם מייצרים היכרות, איך הייתם מבססים נורמות של תקשורת בין אישית, מעודדים אוירה של הרמוניה ושיתוף פעולה? והקדישו תשומת לב מיוחדת לעובדים שנקלטו לחברה בשנה האחרונה.
- הקדישו תשומת לב מיוחדת לאלה שאינם מושכים תשומת לב בעצמם. השקטים, המכונסים, המופנמים- אלה צריכים להשקיע כוחות ניכרים בהתמודדות עם החזרה למרחב המשותף. נסו לייצר מצב בו תקשורת בין אישית היא חלק מובנה מהעבודה, למשל דרך משימות משותפות. אל תתנו להם להיעלם מצד אחד, אך אל תדחקו בהם מצד שני. לכל אחד קצב משלו.
- התעניינו במצבם הרגשי של העובדים ובשינויים שחלו בעולמם המשפחתי והאישי. עובדים רבים חוו את התקופה כמאתגרת מאוד וחשו לחץ ועומס רגשי רב, עד כדי חרדות, דיכאון או שחיקה כללית. בדקו למה הם זקוקים מכם: אולי חזרה מדורגת יותר, הפחתה מסוימת בעומס העבודה או הפניה לתמיכה נפשית מקצועית. בצד זה הבהירו את ציפיותיכם לעתיד הקרוב והרחוק.
- עודדו שיח פתוח ביחס לתקופה שנגמרה ולזו שבפתחה אנו עומדים. הזמינו התייחסויות למה שהיה מוצלח ולמה שפחות, ובכל המישורים- החל מתשתית טכנית לעבודה מרחוק וכלה בתחושת בדידות וניכור. שאפו ליצור אוירה של למידה משותפת לקראת השינויים הצפויים. ודאי יעלו שאלות רבות: איך מתארגנים למקרה של סגר נוסף? האם גם בהמשך תתאפשר/תידרש עבודה מהבית ובאיזה מינון? אם אין לכם תשובות- שתפו את העובדים במידע שכבר יש והבטיחו לעדכן כשתדעו יותר. אל תנסו לטשטש אזורי עמימות- ניסיון כזה יעלה את רמת החרדה.
- העניקו משוב. עמדו על איכויות שהתגלו בחודשים האחרונים וחשבו יחד עם העובד איך אפשר לשמר ולפתח אותן. אותו עובד מופנם ומכונס שעסקנו בו קודם צריך לדעת שראיתם את המאמץ שעשה ואת תוצאותיו.
יש סיבה לאופטימיות- נקווה שהקשה מכל מאחורינו. המשימה הנוכחית היא לחזור מחוזקים. ואם אתם פוגשים עובדים שמתקשים לחזור לשגרה החדשה ומתמודדים עם משקעים והשלכות נפשיות של התקופה המורכבת, אנחנו כאן כתמיד לרשותכם- להתייעצות, תמיכה וליווי, לכם המנהלים ולעובדיכם.
עדה וצוות "מצבים"
