מחשבים מסלול מחדש

לפני למעלה מחמישה חודשים פרצה המלחמה ומאות אלפי גברים ונשים גויסו למילואים. עכשיו הם חוזרים לבתיהם, למשפחותיהם ולשגרת העבודה. אבל בחודשים שחלפו קרה להם הרבה, רגשית וגופנית, והם חוזרים קצת אחרים ממי שהיו. הארגונים, מצידם, המשיכו לתפקד, ולכן חיילי וחיילות המילואים השבים לעבודה מוצאים שלא רק הם השתנו. עכשיו שני הצדדים צריכים להסתגל אלו לאלו.

נתחיל מכם המנהלים. אתם מקבלים חזרה עובדים ותיקים שצריכים להשלים הרבה פערים. אתם רוצים להיות רגישים ולאפשר להם להתאושש, ובמקביל אתם רוצים אותם מתפקדים כפי שהיו קודם. יכול להיות שהתקשורת איתם נהיתה מורכבת יותר, משום שאתם זהירים מולם וחוששים להיכנס לנושאים שעלולים להיות נפיצים. ובצד זה, גם אתם צריכים להתרגל מחדש. בחודשים האחרונים נאלצתם להסתדר בלעדיהם, לטוב ולרע. אולי החסר בהם היה ברור ונוכח, ואולי גיליתם שבעצם אפשר להסתדר בלעדיהם לא רע. הזמן בו לא היו חשף משהו על הפונקציה שלהם בארגון, החל מנפח העבודה שלהם וכלה בתרומתם לאווירה במשרד.

העובדים, מצידם, עומדים בפני אתגר מורכב. הם צריכים להתארגן במישור האישי (עיבוד רגשי של אירועי המלחמה, השתלבות חזרה בשגרת הבית, הילדים וכו') והם גם צריכים להשתלב מחדש בעבודה. עליהם להדביק את הפער ולהתמקם מחדש, ואולי גם להתמודד עם רגשות קשים- חרדה ביחס למעמדם בארגון, אשמה, אולי כעס מצד חבריהם לעבודה, ועוד ועוד.

אבל מעבר לזה, צריך לזכור שבמשך למעלה מחמישה חודשים הם היו רחוקים מהארגון, פיזית ומנטלית, והיה להם גם הרבה זמן לחשוב ולדבר עם חבריהם. רבים מהם חזרו הביתה עם תובנות חדשות בקשר לעצמם- מה הם רוצים לעשות, מה חשוב להם, מה מטרותיהם בחיים. התובנות האלה מיתרגמות גם לעבודתם, ולא מעט מהם, אחרי חודשים של עשייה כל כך משמעותית, שואלים את עצמם שאלות ביחס למשמעות העבודה ואולי גם מהרהרים באפשרות של שינוי תעסוקתי. הבדיקה הזאת, שהם ואתם עסוקים בה עכשיו, לוקחת זמן. חשוב שתאפשרו להם ולכם דיאלוג אמיתי ומתמשך, שבו אתם שומרים על ראש פתוח וזוכרים שאי אפשר לדעת מה עובר עליהם מבלי לדבר איתם.

צוות "מצבים" עומד לרשותכם בהתמודדויות הניהוליות עם תקופה מאתגרת זו ולהתייעצות וסיוע בסוגיות הקשורות להשתלבות מחדש של אנשי המילואים.