בקרוב נתכנס כולנו סביב שולחן החג לסדר פסח ונספר את סיפור יציאת מצרים- סיפור מכונן שתחילתו בשעבוד וסופו בחירות. ההגדה מתארת את הדרך שנמתחה מנקודת ההתחלה לסיום. לא רק ניסים היו שם כי אם גם מאמץ אנושי והתגייסות של עם שלם שראה למול עיניו את חזון החירות כמורה דרך. פריטת הסיפור לחלקיו יכולה לשמש אותנו לחשיבה אקטואלית הנוגעת להתנהלות ארגונית ולחלק של כל אחד מאיתנו בתוכה.
- מנהיגות. כולם יודעים שמשה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים. במקום בו אחרים ראו את גורלם המר כעובדה מצערת, משה ראה שאפשר גם אחרת. משה המגמגם לא היה מנהיג כריזמטי במונחים של ימינו, אבל הוא סחף אחריו עם שלם משום שהיה לו רעיון על עתיד אחר והוא הציע תקווה לשינוי. כמנהלים יש לכם אפשרות להוביל אחריכם את האנשים שלכם, לא רק לבצע את משימות היום יום אלא לצייר את החזון שלכם ולצאת במסע אליו. החזון הזה יכול להיות קשור בכל דבר שאתם חושבים לראוי: שינוי בהרגלי עבודה, ביחסים בתוך הצוות, בתפוקה, בטכניקות וכן הלאה. אם אתם מזהים קושי מתמשך אינכם חייבים לראות בו עובדה מצערת. התחילו מלהגדיר לעצמכם את העתיד אליו אתם שואפים והתחילו לשווק אותו כרעיון שמחזיק תקווה לשינוי חיובי.
- התגייסות קולקטיבית. עם ישראל יצא ממצרים והלך ארבעים שנים במדבר. בדרך היו קשיים ומשברים, הן פנימיים והן מול גורמים חיצוניים, אך הם לא עצרו את בני ישראל. איש לא יכול היה לצאת לחירות בעצמו, היה חיוני לפעול כקבוצה ולשמור על אחדותה לאורך זמן. בהשאלה, עולה השאלה איך אתם כמנהלים יכולים לשמור על אחדות בארגון, במחלקה או בצוות שלכם, ומה יאפשר לכם לשרוד לאורך זמן כקבוצה, גם כשיש לכם אנשים שאולי פגיעים יותר, בתקופות רוויות אתגרים. פסח הוא זמן מוצלח לחדד את תפיסת הארגון כקבוצה שמספקת תחושת שייכות ומייצרת מחויבות משותפת.
- חירות. חופש יכול להתבטא באופנים שונים, בין היתר בחופש לחשוב באופן פתוח ויצירתי. התינוק שהושלך ליאור גדל והפך לאדם שראה את מצב השעבוד וחשב שיכול להיות אחרת, וזו נקודת המוצא של יציאת מצרים. שמרו על חופש המחשבה שלכם ושל העובדים שלכם. דברים שנראים כמובנים מאליהם לא חייבים להיות כאלה, ושינוי מתחיל בחשיבה משוחררת וחופשית. הרגילו את עצמכם ואת העובדים שלכם לחשוב ולדבר באופן פתוח. הידוע והמוכר יכול להיות מנחם ומרגיע, אבל מותר ולפעמים כדאי להעמיד אותו בסימן שאלה. חשיבה יצירתית שמאתגרת את המוסכמות אינה בגדר כפירה אלא התחלה של התפתחות. זכרו שכל רעיון מרחיק לכת יכול להוות בסיס לשינויים קטנים וברי ביצוע.
- סבלנות. ארבעים שנים במדבר הם לא עניין של מה בכך. צריך לרצות משהו מאד כדי לשרוד תלאות שנמשכות על פני ארבע עשורים. לפעמים אין דרכי קיצור, ורעיון או מטרה מצריכים הטמעה איטית והדרגתית או עבודה מאומצת ומתמשכת. התהליך עצמו חשוב לא פחות מהשגת היעד- זה הזמן בו דברים מתפתחים, משנים צורה, קורמים עור וגידים ועוברים התאמות ודיוק אם המטרה חשובה מספיק, הזכירו לעצמכם שבסוף הדרך מחכה הארץ המובטחת, ושהמסע במדבר הוא חיוני.
חירות על כל מובניה אינה נתון, היא לא מובנת מאליה ומצריכה עבודה. אתגרים חדשים וישנים יכולים לצוץ כל הזמן, אבל הי, הרי עברנו את פרעה- נעבור גם את זה…
חג חירות אביבי ושמח!
עדה וצוות "מצבים"
