בעשירי לאוקטובר חל יום בריאות הנפש הבינלאומי. לא ידעתם? אתם כנראה לא לבד.
יום זה לא זוכה לתהודה רבה וכמעט ולא קיים בשיח הציבורי. זה לא מפתיע: בריאות הנפש עדיין נתפסת כנושא מרתיע, רחוק ומאיים, ואנשים רבים מקפידים שלא לדבר עליו בקול רם. נראה שהמושג "בריאות הנפש" מעורר קונוטציה של מחלות נפש ופחות מזוהה עם בריאות כללית.
אפשר לקוות שמצב עניינים זה עומד על סף שינוי. רבות דובר על ההשלכות הרגשיות של מגיפת הקורונה- החרדה, הבדידות, הלחץ הכרוך בהסתגלות לשינויים בשגרה. אולי נפתח פתח לחיזוק ההבנה שאיש אינו חסין בפני חוויות רגשיות קשות, ושחשיבות השמירה על בריאותנו הנפשית דומה לחשיבות השמירה על בריאותנו הגופנית: את שתיהן אנחנו צריכים לתחזק, ובשתיהן לא תמיד נוכל לטפל בכוחות עצמנו.
למרות הקונוטציה השלילית ובניגוד לסטיגמה, בריאות הנפש עוסקת ברווחה נפשית ובאיכות חיים, ולאו דווקא בהפרעות נפשיות. גם עבור מי שאינם חווים מצוקה רגשית יש חשיבות רבה לצעדי מניעה ושימור, בדיוק כמו ברפואת הגוף. אם כך, הנושא נוגע בכולנו.
לכם כמנהלים יש חלק חשוב בקידום הרווחה הנפשית של עובדיכם. יש כאן גם אינטרס ארגוני מובהק- לא צריך מחקרים מדעיים (למרות שיש כאלה בשפע) בכדי להבין שאנשים עובדים ביעילות רבה יותר כשאינם מוטרדים, מתוחים או מדוכדכים.
איך תוכלו לקדם את בריאות הנפש במקום העבודה? להלן כמה רעיונות:
- האמצעי הבסיסי והחשוב ביותר- תקשורת בין אישית. דברו עם העובדים שלכם ועודדו אותם לשוחח עמכם כשנתקלים בקושי. דברו על הנושא בפתיחות ונסו להעביר מסר שמנפץ את הסטיגמה: אפשר לדבר על קושי רגשי, נקודתי או מתמשך, בדיוק כשם שאפשר לספר על כאב ראש או לחץ דם גבוה.
- עודדו אנשים להיות פתוחים זה לזה, לשתף ברגשות, לתת ולקבל תמיכה. אחד מגורמי החוסן הנפשי החשובים ביותר הוא חוויה של קהילה תומכת, של היות ביחד ולא לבד. עובדים שירגישו שהם חלק מצוות ולא בודדים יתמודדו טוב יותר עם לחצים. תוכלו לייצר זמן לשיחה חופשית, כמו הקפדה על ארוחת צהריים או הפסקות קפה משותפות. תוכלו גם לתת דוגמה אישית בנושא ולשתף עד כמה שנוח לכם בחוויות משלכם- הרי גם אתם לפעמים מוטרדים, דואגים או מתוחים.
- עודדו את העובדים להתאוורר ולשמור על עצמם. הזכירו להם שאף אחד לא צריך לעבוד מסביב לשעון, ושיש חשיבות רבה להפסקות למנוחה והירגעות.
- התבוננו בעובדים, היו מודעים לסימני לחץ והגיבו להם. מהם הסימנים? שינויי התנהגות כמו עצבנות, הסתגרות או איטיות לא אופיינית בעבודה וירידה בתפוקה.
- אוזן קשבת היא התחלה נהדרת אבל לא תמיד מספיקה. עובד פנה אליכם בבעיה? נסו לעזור לו לחשוב עליה ולפתור אותה. במידת הצורך עזרו לו לחשוב על כתובת מתאימה לסיוע נוסף.
הזכירו לצוות את משאבי התמיכה בארגון ועודדו אותם להשתמש בהם.
וזה המקום להזכיר שאנחנו תמיד כאן אתכם ולרשותכם- להתייעצות, תמיכה וליווי, לכם המנהלים ולעובדיכם.
אל תהססו- אנחנו כאן לכל צורך.
עדה וצוות מצבים.
