בקרוב נשב לשולחן הסדר והמוטיב המרכזי שנעסוק בו הוא היציאה מעבדות לחירות.
רובנו רוצים לעבוד ומוצאים במקום העבודה לא רק פרנסה אלא גם מקום לביטוי היכולות האישיות, מקום שנותן תחושת שייכות ומאפשר גדילה והתפתחות אישית.
וודאי שלא היינו רוצים לראות בעצמנו עבדים.
הרי המאה העשרים ואחת כבר כאן והקידמה הטכנולוגית רק שועטת קדימה.
אך לצערנו עבדות מודרנית יכולה להתבטא לא רק בעבודה קשה בחומר ובלבנים כשמצליפים בנו המשגיחים, אלא זאת עבדות שבה לא כבלים פיזיים הם הסוגרים עלינו, אלא בעיקר כבלים הנובעים מסביבת עבודה דורסנית ופוגענית ומתחושה של חוסר בטחון ושקולנו לא נשמע.
הידעתם?
⦿ שבסקר שנערך בישראל נמצא שכ-25% מהעובדים דיווחו שחוו התעמרות במהלך עבודתם?
⦿ שנמצא שעוד כ-15% מהעובדים נחשפים להתעמרות וחווים מצוקה בעקבות זאת?
⦿ שהתעמרות קורית בכל המגזרים (הייטק, שירות ציבורי, בריאות, תעשיה מסורתית וכו'), וגורמת לתחלואה מוגברת עד לסיכון מוגבר למוות ולהתאבדות?
אז מה אפשר לעשות על מנת שעובדינו ואנחנו נהיה באמת בני חורין?
- ליצור סביבת עבודה עם אפס סובלנות לבריונות, התעמרות והטרדות מיניות. כלומר, ראשית לנסח מדיניות ברורה/ תקנון/ קוד אתי בנושא, לתקשר את אותה מדיניות, לספק כתובת ברורה לדיווח ולטפל בנושא במלוא הנחישות, גם אם אין עדיין חיוב בחוק.
- כשפונים אלינו כמנהלים וכאנשי משאבי אנוש בדיווח על התעמרות, לא להסב את המבט, אלא לסייע למי שנפל קורבן, גם אם ארגונית ועסקית זה לא הדבר הכי נוח (מדובר ביזם, מנהל בכיר, לקוח משמעותי).
- לדאוג לסביבת עבודה בטוחה וראויה מבחינת תנאי העבודה הפיזיים.
- לתמוך ולאפשר התפתחות אישית וצמיחה של עובדינו (פתיחת ערוצי קידום, קיום הדרכות, אישור השתתפות בקורסים ולימודים וכו') גם אם זה אומר שאת הצעד הבא שלהם יעשו בכלל בארגון אחר…
כלומר – ליצור סביבת עבודה נעימה ובטוחה!
חג חירות שמח!
עדה וצוות מצבים
