אנחנו חיים עכשיו בתקופה שמאוד מאתגר לחיות בה, בואו נודה על האמת.
יצאנו למדבר ועזבנו את המוכר והידוע…
כל מה שהכרנו משתנה, כל מה שהיה קבוע ובטוח התהפך בזמן קצר מאוד.
מה אנחנו, כמנהלים, יכולים לעשות כדי להפיק את המירב מהמציאות שהשתנתה בחטף?
עוברים בשלום את החג, את העונה המתחלפת, את הנגיף ואת ההסתגלות לשגרה החדשה.
קצת תקווה וצעדים מעשיים, לכם המנהלים, בימי הקורונה, אביב 2020:
1. מנהיגות. כשם שבני ישראל יצאו בהנהגת משה רבנו לעבר המדבר וכשם שנחשון בן עמינדב גילה אומץ לב וקפץ אל תוך הים הסוער, כך תפקידכם כמנהלים. גם אם קשה לך עכשיו, חשוב לזכור שיש לך משמעות רבה עבור האנשים שלך. תפקידך כמנהל להוות דוגמא אישית, להמשיך ולנהל. החכמה היא לא להימנע מפחד או מתחושת מצוקה, כולנו מפחדים, אלא להיות מסוגלים להתגבר על הפחד ולהמשיך לנהל ולהוביל גם ברגעי משבר.
2. להישען על ניסיון העבר. כל אחד מאיתנו כבר עבר וחווה משברים, הן ברמה האישית והן ברמת המדינה, ויצאנו מהם. מומלץ לחשוב ולהיזכר מה שירת אותנו בפעמים הקודמות ולקבל השראה מדמויות שצלחו משברים בעבר.
3. גמישות והסתגלות לשינוי. למרות שבעולם הארגוני מדברים כבר לא מעט זמן על עידן ה-VUCA
(Volatility, Uncertainty, Complexity and Ambiguity) ועל התפתחויות משבשות (Disruption), עכשיו כולם חווים את זה בזמן אמת ובגדול. חשוב, לא לצפות שהכל ימשיך להתנהל כרגיל ולקבל שלא על הכל יש לנו שליטה, לכן חשוב להתמקד במה שכן בשליטתנו (מעבר ממעגל הדאגה למעגל ההשפעה).
4. חשיבה חיובית. מה כן יוצא טוב מכל הבלאגן הזה? כי גם אם נרצה, לא נוכל לחזור לגמרי אחורה לסיר הבשר…. בהחלט מותר ואפילו עוזר להתלונן ולקטר, זה גם חלק חשוב מהעניין, אבל מומלץ לא להישאר רק שם אלא להסתכל על הדברים החיוביים שנוכל להפיק מהשינוי.
5. חיזוק החוסן האישי והארגוני. דאגו לעצמכם ברמה האישית ועודדו את העובדים לדאוג גם לאוורור ולתחזוקה העצמית שלהם (ספורט, מוזיקה, ספרים, למידה של נושאים חדשים). מידה של סלחנות עצמית, חמלה וגמישות עקב הצורך לעבוד כשהילדים בבית. וברמה האישית והארגונית, מומלץ להתחיל גם לחשוב, במידת האפשר (ועם כל הקושי וחוסר הודאות) על היערכות ל"יום שאחרי": למפות משאבים, להיערך כלכלית לתקופה הקרובה, להתחיל לדייק ואף לפתח מוצרים ויכולות מותאמים לפני העתיד.
6. התנדבות ותרומה לאחרים. לחשוב איך אפשר גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית להירתם למען אחרים, למען הסביבה והקהילה (העברת ידע, דאגה לקשישים, אוכלוסיות חלשות, חיילים בודדים, מערכת הרפואה, חקלאים שנשארו תקועים עם תוצרת, עבודה עם עסקים קטנים, ועוד).
7. חיזוק מערכות היחסים ורשת התמיכה. יצירת תקשורת שוטפת ומחברת ברמה הארגונית, במגוון ערוצים. ניתן לדאוג לזמני כינוס ארגוניים, כגון: Happy Hours, חידונים, תחרויות, הפסקות 10 וירטואלית משותפת, קשר גם עם מי שיצא לחל"ת וכו', ניתן למצוא מגוון רחב של רעיונות ברשת.
חשוב גם להוקיר את העובדים ולפרגן להם על המסירות והאכפתיות גם בזמנים המורכבים האלה.
8. תשומת לב אישית לכולם ובעיקר לאלו שיותר קשה להם, כדי לא להשאיר אנשים מאחור וכדי שכולם יצליחו יחד לעבור את המסע. גם אם מטעמי השעה יש ריחוק פיזי עדיין יש אמצעים דיגיטליים זמינים ותוססים. לא לחכות שירימו דגל, אלא לשאול במפורש איך מסתדרים עם המצב. לא להיות שיפוטיים, כי כל אחד מגיב אחרת. ניתן ואף מומלץ, במידת הצורך, להפנות לקוי תמיכה (קו חם ארגוני כמו שגם מצבים מפעילה, קוים של קופות החולים, ער"ן סה"ר ועוד).
ואם כבר נגענו ביכולת לשאת חוסר וודאות. אמנם אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר,
אבל בצורה די וודאית זה ייקח פחות מ 40 שנה. ?
חג שמח והרבה בריאות.
בתקווה לימים טובים ורגועים.
אתכם במסע,
עדה וצוות מצבים.
